האהבה העצמית של אדם לעצמו וההבנה כי הסביבה אוהבת אותו, תלויה במידה רבה בהתפשרות האותנטיות שלו. כלומר, מגיל קטן אנו מורגלים לקבל אהבה, רק כאשר אנו מתנהגים כפי שמצופה מאיתנו ולכן, הוויתור על עצמנו הופך להרגל ומראה שלא יאהבו אותנו כמו שאנחנו.
מה מוביל למצב של חוסר אהבה עצמית?
מרכז הסיוע עצת נפש מסבירים כי אלמנט זה מביא את האדם לרדוף אחר אישור של הסובבים אותו לצורך הרגשה של אהבה עצמית. תלות זו, מנטרלת את הכוח והשליטה של האדם לאהוב את עצמו והיא מועברת אל הסובבים אותו, עד כדי שהוא מוצא עצמו כל הזמן שואל, מה הוא צריך להיות או מה הוא צריך לעשות, כדי לקבל הערכה ואהבה.
למעשה, האהבה קיימת בבני האדם בשפע אך במצב שכזה, היא לא ממומשת ובעקבות כך יעשה האדם כל הזמן ניסיונות כדי להרגיש אהוב וחושב.
מהו הפיתרון למצב זה?
הפיתרון הטוב ביותר הוא אהבה עצמית טהורה, שלא נובעת מתסביכי נחיתות ולא נועדה כדי לפאר את האדם. אהבה עצמית משמעותה יצירת הרגשה פנימית מלאה ומשמעותית, שדרכה האדם ירגיש אהוב מעצם היותו הוא עצמו. בדרך זו, המפגש עם האחר יהיה אמיתי יותר ותוך כדי חשיפה עוצמתית פנימית.
איך בונים אהבה עצמית?
ראשית, יש להפסיק לחפש אישורים ולקבל ולאהוב את האחר כפי שהוא. כמו כן, כאשר ישנו צורך לפעול למען הסביבה, חשוב לעשות זאת בצורה עניינית ולא מתוך רצון לקבלת מחמאות. באופן זה תיהפך האהבה העצמית לטאבו ולא ככזאת שתלויה בגורמים משתנים.
מרכז הסיוע עצת נפש מדגישים את העובדה כי מתי שישנה חוסר אהבה עצמית, אין זה אומר שיש משהו לא בסדר, אלא שקיימים בנפש האדם רבדים שמומלץ לחקור אותם ולגלות אותם כדי ללכת אחר הקול הפנימי ולהתמלא באהבה עצמית.
